Bava Batra 218

Kapitel 218

א ואי אתה מעביר נחלה מן האב אפילו במקום בת אם כן לא נכתוב רחמנא והעברתם

1 nicht aber wird, auch wenn eine Tochter da ist, der Vater bei der Erbschaft übergangen!? – Demnach sollte doch der Allbarmherzige nicht geschrieben haben: ihr sollt übergehen lassen. –

ב ולמאן דנפקא ליה מוהעברתם האי שארו מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא שארו זו אשתו מלמד שהבעל יורש את אשתו

2 Wofür verwendet, der es aus [dem Worte] übergehen entnimmt, [das Wort] Blutsverwandten? – Dieses verwendet er für folgende Lehre: Blutsverwandten, das ist seine Frau; dies lehrt, daß der Mann seine Frau beerbe. –

ג ולמאן דנפקא ליה משארו האי והעברתם מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא רבי אומר בכולן נאמר בהן נתינה וכאן נאמרה בהן העברה שאין לך שמעביר נחלה משבט לשבט אלא בת הואיל ובנה ובעלה יורשין אותה

3 Wofür verwendet, der es aus [dem Worte] Blutsverwandten entnimmt, [das Wort] übergehen? – Er verwendet es für folgende Lehre: Rabbi sagte: Bei allen heißt es geben und bei dieser heißt es übergehen, denn nur bei einer Tochter geht die Erbschaft von einem Stamme zu einem anderen Stammeüber, da ihr Sohn und ihr Mann sie beerben. –

ד וממאי דשארו זה האב דכתיב (ויקרא יח, יב) שאר אביך הוא אימא שארו זו האם דכתיב (ויקרא יח, יג) שאר אמך היא

4 Unter Blutsverwandten ist wohl deshalb der Vater zu verstehen, weil es heißt:sie ist die Blutsverwandte deines Vaters, vielleicht aber ist unter Blutsverwandten die Mutter zu verstehen, denn es heißt:sie ist die Blutsverwandte deiner Mutter!?

ה אמר רבא אמר קרא (במדבר כז, יא) ממשפחתו וירש אותה משפחת אב קרויה משפחה משפחת אם אינה קרויה משפחה דכתיב (במדבר א, ב) למשפחותם לבית אבותם

5 Raba erwiderte: Die Schrift sagt:von seiner Familie, er beerbe ihn, die Familie des Vaters gilt als Familie, die Familie der Mutter gilt nicht als Familie, denn es heißt:nach ihren Familien, dem Hause ihres Vaters. –

ו ומשפחת אם אינה קרויה משפחה והא כתיב (שופטים יז, ז) ויהי נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לוי והוא גר שם הא גופא קשיא אמרת והוא לוי אלמא מלוי אתי ממשפחת יהודה אלמא מיהודה אתי אלא לאו דאבוה מלוי ואימיה מיהודה וקאמר ממשפחת יהודה

6 Es heißt ja aber:es war ein junger Mann aus Beth Leḥem in Jehuda, aus der Familie Jehuda, er war Levi und war da fremd, und da dies sich widerspricht, denn wenn es heißt: er war Levi, so gehörte er ja zum Stamme Levi, und dem widersprechend heißt es: aus der Familie Jehuda, wonach er zum Stamme Jehuda gehörte, so stammte wahrscheinlich sein Vater von Levi und seine Mutter von Jehuda, und es heißt: aus der Familie Jehuda!?

ז אמר רבא בר רב חנן לא גברא דשמיה לוי אי הכי היינו דקאמר מיכה (שופטים יז, יג) עתה ידעתי כי ייטיב ה' לי כי היה לי הלוי לכהן אין דאיתרמי ליה גברא דשמיה לוי

7 Raba b. R. Ḥanan erwiderte: Nein, ein Mann, der Levi hieß. – Wieso sagte Mikha demnach:Nun weiß ich gewiß, daß mir der Herr wohltun wird, denn ich habe einen Levi zum Priester!? – Freilich, daß er einen Mann gefunden hat, der Levi hieß. –

ח וכי לוי שמו והלא יהונתן שמו שנאמ' (שופטים יח, ל) ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני אמר ליה וליטעמיך וכי בן מנשה הוא והלא בן משה הוא דכתיב (דברי הימים א כג, טו) בני משה גרשם ואליעזר

8 Hieß er denn Levi, er hieß ja Jehonathan, denn es heißt:und Jehonathan, der Sohn Geršoms, des Sohnes Menašes, und seine Söhne dienten dem Stamme Dan als Priester!? Dieser erwiderte: Auch gegen deine Auffassung [ist ja einzuwenden:] er stammte ja nicht von Menaše, sondern von Moše, denn es heißt:und die Söhne Mošes waren Geršom und Elie͑zer;

ט אלא מתוך שעשה מעשה מנשה תלאו הכתוב במנשה הכא נמי מתוך שעשה מעשה מנשה דאתי מיהודה תלאו הכתוב ביהודה

9 die Schrift hängt ihn vielmehr deshalb Menaše an, weil er nach der Handlungsweise Menašes verfuhr, ebenso hängt sie ihn Jehuda an, weil er nach der Handlungsweise Menašes verfuhr, der von Jehuda stammte.

י אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מכאן שתולין את הקלקלה במקולקל רבי יוסי בר חנינא אמר מהכא (מלכים א א, ו) וגם הוא טוב תואר מאד ואותו ילדה אחרי אבשלום והלא אדניה בן חגית ואבשלום בן מעכה אלא מתוך שעשה מעשה אבשלום דמרד במלכות תלאו הכתוב באבשלום (ה"נ מתוך שעשה מעשה מנשה תלאו הכתוב במנשה)

10 R. Joḥanan sagte im Namen des R. Šimo͑n b. Joḥaj: Hieraus, daß man die Verderbtheit dem Verdorbenen anhängt. R. Jose b. Ḥanina sagte: Hieraus:und er war auch von schöner Gestalt und ihn hatte sie nach Abšalom geboren. Adonija war ja der Sohn der Ḥagith und Abšalom der Sohn der Maa͑kha!? Die Schrift hängt ihn also deshalb Abšalom an, weil er sich gleich Abšalom gegen den König auflehnte, ebenso hängt die Schrift jenen Menaše an, weil er nach der Handlungsweise Menašes verfuhr.

יא אמר רבי אלעזר לעולם ידבק אדם בטובים שהרי משה שנשא בת יתרו יצא ממנו יהונתן אהרן שנשא בת עמינדב יצא ממנו פנחס

11 R. Elea͑zar sagte: Stets schließe sich ein Mensch den Guten an; Moše heiratete die Tochter Jithros, und ihm entstammte Jehonathan, Ahron aber heiratete die Tochter A͑minadabs, und ihm entstammte Pinḥas. –

יב ופנחס לאו מיתרו אתי והא כתיב (שמות ו, כה) ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה מאי לאו דאתי מיתרו שפיטם עגלים לע"ז לא דאתי מיוסף שפטפט ביצרו

12 Stammte dann nicht auch Pinḥas von Jithro ab, es heißt ja:und Elea͑zar, der Sohn Ahrons, nahm eine von den Töchtern Puṭiéls zur Frau, wahrscheinlich doch eine, die von Jithro stammte, der Kälber für die Götzen mästete!? – Nein, die von Joseph stammte, der gegen seinen Trieb kämpfte. –

יג והלא שבטים מבזים אותו ואומרים ראיתם בן פוטי זה בן שפיטם אבי אמו עגלים לע"ז יהרוג נשיא שבט מישראל

13 Aber die Stämme schmähten ihn ja, indem sie zu ihm sprachen: Seht doch diesen Puṭi-Sohn, dessen Großvater mütterlicherseits Kälber für die Götzen mästete, nun hat er einen Stammesfürsten in Jisraél getötet!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel